לנצח אחי

היה לי אח

פגישה על המגרש  / טילס-טנא רות
שמש סתיו טובה, לוטפת, גלשה בקרניה מעל שערותיו הבהירות לעבר כתפיו הדקות ונחתה על הכדור שבידו.
רז אימץ את הכדור בידיו, השעין ראשו עליו, וכך עמד ונח במרכז מגרש הכדור-סל הריק. זה למעלה משעה הוא מקפיץ את הכדור על רחבת המגרש, וקולע לסל. כרגיל היה סופר כמה כדורים קלע לסל. הפעם לא מנה. היתה שעת צהרים, כרגיל רז נמצא בבית בשעה זו, לאחר שובו מבית הספר, מתקלח, נח, מכין שיעורים, משוחח עם אמא, קורא עיתון, מאזין לרדיו. היום לא יכול היה לשבת בבית. הוא ברח מחדרו בעל שתי המיטות הזהות שעל קירותיו תמונות רבות, גיטרה, חצוצרה וסקסופון.
גם את נורית, חברתו, לא רצה לראות. אומנם שם, ליד האבן הקרה, עמדה לידו, בכתה כמו אמא שלו, בשקט, בהתייפחויות חנוקות.
כשחזרו משם בקשה נורית: "קשה לך להיות בחדרך. בוא אלי, נכין יחד שיעורים למחר, בבקשה, רז בוא…"
הוא הביט לתוך עיניה ואמר: "אני מוכרח להיות לבדי, נורית". וחמק למגרש הכדורסל.
צל נפל עליו. רז הפנה מבטו לאחור. הוא ראה בחור בעל פנים יפות, עצובות, רק לא דיבר. סובב פניו בחזרה. הוא כה רצה להיות לבדו, והבחור הזר הפריע לו. הוא הקפיץ את הכדור בחוזקה, בעקשנות, וככל שהרבה להקפיץ חש אין הדמעות זולגות מעיניו. הדמעות האלה היו אצורות בעיניו זמן רב, מאז יום הכיפורים. זמן רב הוא חנק אותן בתוכו ועכשיו פרצו להן. הכדור היה לח ורטוב כפניו. הוא חש עייפות, הוא רצה את אמא, את אבא, את נורית… הוא רצה את גונן…
כחולה הלך לנוח בצד. הבחור הזה עוד היה שם.
שתיקה כמו חתכה את האוויר. לפתע הרגיש רז, כי אינו רוצה להיות עוד לבדו, הוא מפחד. ממה? אינו יודע. הוא רוצה את גונן והוא כל כך מתגעגע אליו. כל כך רוצה לדבר איתו, כפי שעשו תמיד.
ענן הסתיר לרגע את השמש. עוד מעט יגיעו הילדים לאימונים.
למשתתפים:  רז מדבר בליבו אל גונן, אחיו שנהרג.
   רישמו על הדף שלפניכם מה רז רוצה לומר לגונן.
"אולי אתה רוצה לשחק קצת?" שאל רז את הבחור בעל תלתלי הזהב.
"לא תודה". קולו היה חם ועמוק.
"בוא, רק קצת", ביקש רז.
"אולי… אולי מאוחר יותר". היה היסוס בקולו והגומות בלחייו נעלמו.
רז עבר וישב לידו. "אתה מכאן? מהמושבה? אף פעם לא ראיתי אותך!"
עננה העיבה על המצח הרחב: "אתה כל כך צעיר ואני כבר אחרי צבא, משום כך לא נפגשנו".
"אתה כבר אחרי צבא?" התפלא רז, כי הבחור נראה לו כה צעיר. "מתי התגייסת?"
"חודשים אחדים לפני מלחמת יום הכיפורים".
"כמו אחי", לחש רז. "והיכן שרתת?"
"בחיל ההנדסה".
"מה, אתה חבלן?"
"נכון! אוי מותר לי לשאול אותך משהו?" שאל הבחור את הנער.
"סליחה, מצטער" אמר רז, "בבקשה…"
"מה שמך?"
"רז".
"ושמי אלי. באיזו כיתה אתה לומד?"
"נכנסתי לתיכון".
"בשעה טובה, וחברה יש?"
"יש!"
"נחמדה?"
"נהדרת, הכי נהדרת בעולם!"
"יש לך הורים, ואח גדול?"
"היה לי אח, אלי…"
"אני מצטער! רוצה לספר, רז?"
"רוצה. אחי התגייס לפני מלחמת יום הכיפורים. היה בקורס קציני תותחנים. ביום השני למלחמה נהרג ברמת-הגולן".
"ספר עוד, רז".
"אחי קנה לי כדורסל. אתה רואה. אני גבוה ורזה והוא החליט שאהיה אמן הכדורסל. הוא עצמו היה שוער כדורגל. מוצק ורחב היה. הוא ניגן על כלי הנגינה שבעולם. עם כל שאלה, עם כל בעיה הלכתי לגונן. הוא רצה ללכת לקורס טיס וכדי להעלות את הכושר רכב על אופניים לירושלים. בסוף משהו בראייה לא היה בסדר והוא גוייס לתותחנים. למוצאי יום הכיפורים הכינה לו אמא את כל המאכלים שאהב, ואבא קנה לו שעון חדש, כי הישן נשבר באימונים ו…אתה יודע… אין לי אח יותר…"
רז הפסיק לרגע ואחר-כך ביקש: "אלי שמור לי רגע על הכדור, אני רוצה ללבוש את הטרנינג שלי…"
אלי החזיק את הכדור בשתי ידיו וליטף אותו קלות. "בנעורי הייתי משוגע לכדורסל". אמר "שעות הייתי מתאמן, ועכשיו, תראה…"
אלי קם: גבוה ויפה והתחיל ללכת לאט, גורר מעט את רגלו התותבת. "הלכה הרגל, רז, נשארה בשדות המוקשים. גם הידיים נפגעו, אבל תודה לאל".
השניים שתקו לרגע.
"אז זהו", אמר אלי. "אני מוכרח עכשיו לנסוע לבית-החולים, לאמא. מה דעתך, רז, תכיר לי פעם את נורית, החברה שלך?"
"וודאי אלי, אני רוצה שתבוא אלינו. אמא אוהבת לקבל את פני החברים שלי. תבוא עם החברה שלך, בסדר?"
"תפוס כדור!" קרא אלי בחיוך ובתנועה של כדורסלן מובהק זרק את הכדור לידיו של רז. רז המופתע קלט את הכדור בין זרועותיו בתנועה מגוחכת. השניים פרצו בצחוק משחרר.
"להתראות" קרא אלי.
"להתראות" ענה רז.
אלי צעד לעבר מכוניתו, גורר מעט את רגלו. רז שלח מבט גנוב לעברו והקפיץ את הכדור. תוך כדי שהוא רץ לביתו.
למשתתפים: שבו ברביעיות והסתדרו בזוגות.
   משימה לזוג הראשון:
  אלי נוסע לבית החולים וחושב על רז ועל הקשר החדש שלהם. נסו לדמיין מה עובר בראשו של אלי, כיצד הוא יכול לעזור לרז? כיצד רז יכול לעזור לו? האם אלי מאמין שהוא יכול להיות מעין 'אח' לרז?
  משימה לזוג השני:
  רז מקפיץ את הכדור, הולך לכיוון הסל וחושב על אלי. במה אלי יכול לעזור לו, במה הוא יכול לעזור לאלי? האם אלי יכול להחליף במשהו את גונן?
  שתפו זה את זה במחשבותיכם.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים

 

UA-7010904
אתר הנצחה - אחים זוכרים