לנצח אחי
אתר עמותת "לנצח אחי" הוקם כהנצחה לזכרו של סגן אודי כהן ז"ל

ע"י אחותו רותי רונן
ממקימי העמותה

    

דבי אלי אחיו של צדוק דבי ז"ל

רב טוראי צדוק דבי

בן אילנה ויחזקאל

אח של אלי דבי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ט

12.10.1978

בן 21 בנופלו,   יהי זכרו ברוך

 

 

 

מכתב לאחי /אלי דבי

32 שנה לא הצלחתי לקרוא את המכתב שכתבתי לעצמי שבוע אחרי שאחי נהרג.

בהקמת עמותת "לנצח אחי" לפני שנתיים וחצי מצאתי בית חם לאחים שכולים כמוני, מקום שבו אני יכול לפרוק את כאבי, לשתף אחים כמוני ואפילו לקרוא את המכתב שנכתב לפני 32 שנה.

צדוק אחי, השארת אותי לבד עם אבא ואמא שמאוד אהבו אותך, לקחת ממני את ילדותי, את הנפש השמחה שהייתה לי, לקחת אותי איתך. היית לי אח, אך גם חבר. ישנו יחד באותו חדר, רבנו יחד ותיכננו קטעים על ההורים.

יום שישי, אבא עושה קידוש, הכיסא שלך ריק ואבא מסתכל ובוכה, מסתכל ובוכה, אפילו פיסת חלה משאיר לך, אולי תחזור. המשפחתי)

מה אני עושה עכשיו, ילד בן 17 לפני צבא? הפכתי מילד שובב של הורי לשומר שלהם.

צדוק, סלח לי! לא בכיתי שנים, לא יכולתי, הייתי צריך להיות חזק בשביל ההורים, כך ציפו ממני.

שכחתי את עצמי, שכחתי שלקחת איתך חלק ממני.

אתה מבין, צדוק, שעכשיו, אחרי 32 שנים, אני בוכה???

אתה זוכר צדוק את מפקד הגדוד שלך, אל"מ אברשה?

אבא היה מזכיר אותו, תמיד ידעתי שהוא הכיר אותך, אפילו ביקר את ההורים בשבעה ואף לאחר מכן. אותי הוא לא הכיר, אני רק אחיך.

חיפשתי אותו ולפני חודש הלכתי לפגוש אותו, כדי לדעת קצת יותר עליך ממה שאני לא ידעתי. כשהוא דיבר הרגשתי כאילו אתה, צדוק, היית בחדר. הרגשה מוזרה כזאת. הוא היה היחיד מבין האנשים ששירתו איתך שפגשתי.

אתה יודע, צדוק, כשהלכת היית בן 21, אבל נשארת בגיל הזה ואני גדלתי, התחתנתי עם דליה ויש לי שלושה ילדים מקסימים: מור בצבא, אוראל וליאל. אבל אין לי אותך, אין לי אח אמיתי.

לילדים שלי לעולם לא יהיה דוד. הם רואים את תמונתך אצל אמא, מכירים את ה"הדוד שבתמונה".

חג פסח לעולם לא יהיה אותו חג, תמיד תהיה חסר עם הבדיחות שלך.

הילדים שלי שומעים כל הזמן "לנצח אחי, לנצח אחי". הם רואים שמצאתי אנשים כמוני שמבינים אותי.

איבדתי אותך, אבל קיבלתי עוד עשרות אחים אחרים.

צדוק, איך לא תהייה לידי בחתונה של הילדים שלי??

אמא מלווה אותי לכנסים של "לנצח אחי" כאחות שכולה, עכשיו היא מבינה כמה היה חסר לי כל השנים לדבר עליך.

אני מבטיח לך, צדוק, שאנציח אותך לתמיד, אפילו שמשרד הביטחון לא שולח לי הזמנות לטקס שלך.

אולי תחזור צדוק ואפסיק להיות אח שכול? אולי תחזור צדוק???

 

אחי הוא /אלי דבי

אחי הוא כאב ודמעה זולגה,

אחי הוא מילה,שאלה ותשובה,

אחי הוא חלום באמצע היום,

אחי הוא הצחוק הנפסק פתאום,

אחי הוא תמונה בצבע כחול,

אחי הוא אתמול,יפה וגדול.

אחי הוא פרח-תקוה שנקטף,

אחי הוא רוח שהרחק חלף.

אחי הוא אגדה,סיפור גבורה,

אחי הוא אדמה,ארץ שלמה.

אחי הוא גשם שירד אשתקד,

אחי הוא הרצון להיות לבד.

אחי הוא קשת שהיתה מעל,

אחי הוא מעיל,חולצה וסנדל.

אחי הוא קבר וצנצנת פרחים,

אחי הוא הטעם המר לחיים.

אחי הוא שיר של עצבת,

אחי הוא אהבה נכזבת.

אחי הוא שיבה שזרקה בשערי,

אחי הוא כוחי להיות יהודי.

 

פרוייקט גל"צ  "עוד מעט נהפוך לשיר" בשנת 2003

את השיר "מה עזה האהבה" מצאנו לאחר מותו.

לימים הסתבר לנו גם מי הייתה אהבתו.

 

"מה עזה האהבה" – מילים: צדוק דבי ז"ל  לחן : דני רובס

הכרתיה עוד ביומי הראשון כאן, יפה מסתורית,שקטה ורגועה.

מבטה הרך היה בוטח ואיתן, וכולו אומר אהבה.

נמשכתי אחריה כמו פרפר לאש , ובתחילה,לא משתי מצידה.

אחריה הלכתי במים ובאש, כמעט כל שעות היממה.

 

אך היא בשלה היא ממאנת, לדבר עימי היא לא רוצה,

ולאחרים תמיד היא מתלוננת, כי הצעתי לה אהבה.

ולבסוף לאהבה שלי היא סרבה,  העצב בי אף פעם לא נרגע,

אהבנה עד הרגע האחרון.

 

 

להשמעת השיר

 

אתר יזכור

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים

 

UA-7010904
אתר הנצחה - אחים זוכרים