לנצח אחי
אתר עמותת "לנצח אחי" הוקם כהנצחה לזכרו של סגן אודי כהן ז"ל

ע"י אחותו רותי רונן
ממקימי העמותה

    

סגל יפה אחותו של מאיר פוני ז"ל

טוראי מאיר פוני

בן פרומה ואברהם

אח של יפה סגל

נפל ביום י"א בתמוז תש"ח

18.7.1948

בן 22 בנופלו,   יהי זכרו ברוך

 

 

 

 יפה סגל אחותו של מאיר פוני זל – ערב "אחים זוכרים לנצח" (אפריל 2013)

"כשאמות תקברוני ליד הים"

כך כתב אחינו מאיר זכרו לברכה , מספר שבועות לפני נפילתו.

שמי יפה סגל ואני אחת משבעת ילדי משפחת פוני.

כולנו אחים למאיר שנפל בתש"ח בקרב על בית עפא, כפר ערבי סמוך לקיבוץ נגבה. לימים הוקם שם מושב יד נתן.

הורינו פרומה ואברהם פוני הגיעו לארץ מפולין לפני למעלה מ - 90 שנה.

אנחנו הילדים נולדנו פה בארץ . כולנו אוהבי הארץ , כולנו שירתנו בצבא , כך גם ילדינו ונכדינו.

הסיפור של משפחתנו החל בשכונת "נווה שלום" ,שכונה חדשה שהוקמה בין יפו הצפופה לתל- אביב.בשכונה גרו יחד אנשי עמל ואנשי ספר, יהודים וערבים , דתיים וחילוניים , עשירים ועניים. הכל היה כמעט נפלא –

עד שב- 1936 הגיעו לאזור מתפרעים ערבים ,תקופה שנודעה אחר כך כמאורעות תרצ"ו .

אבי, אימי שהייתה בהריון איתי וששת אחי  , נאלצו לעזוב את הבית במהירות. המאפיה שהייתה מקור הפרנסה שלנו נשרפה.

כך הגיעה המשפחה לתל – אביב בנתה את חייה מחדש והקימה שוב את המאפיה, שקיימת עד היום ומנוהלת על ידי צאצאי המשפחה. - "קונדיטורית פוני" ברחוב העלייה.

בשנות ה- 40 , ברוח הזמן, רבים מהצעירים התגייסו למחתרות השונות.

אחינו מאיר החליט להשתלב במחתרת ה"לח"י" , שפעלה נגד הבריטים ששלטו אז בארץ.

עם הכרזת המדינה , שהייתה כה חשובה לו , התגייס לצה"ל ושובץ לחיל הים.

ביולי 1948 במסגרת מבצע "פולש" שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לנגב, הוטל על חטיבת "גבעתי" לכבוש שוב את בית עפא , אחרי ניסיונות רבים שנכשלו.

במתקפה הזו הוחלט לשלב גם פלוגה מחיל הים .

אחי וחבריו היו אותה הפלוגה שנשלחה לסייע בכיבוש. פלוגת החיילים הצעירים שנשלחה ,הייתה ללא הכשרה או אימון . בעצם , הם התגייסו , התארגנו ונשלחו היישר לשדה הקרב.

בקרב הזה , שהיה עקוב מדם , נעלמו עקבותיהם של 22 לוחמים , ביניהם היה גם מאיר.

הלוחמים הוכרזו כנעדרים.

לאחר שנה ו-3 חודשים נמצאו שרידי גופות הנעדרים וביניהם מאיר אחינו.

הם הובאו לקבורה בקבר אחים , בבית העלמין בנחלת יצחק.

בטקס הקבורה אמר הרב של חיל הים דאז:

" גבורי וקדושי בית עפא ,

באנו לבשר לכם שכל הנגב עד אילת בידינו הוא".

***********

מי היה מאיר אחינו ? מי היה הנער "ששירת חייו" נדמה ונפסקה ?

מאיר הצטרף לשורות הלח"י עוד כשהיה נער. תפקידו היה בתחום המודיעין.

חבריו סיפרו לנו על יכולותיו המיוחדות, על התעוזה שהייתה לו, על החוש שישי שניחן בו , על יכולת איתור ידיעות וניתוח מיידע ובעיקר סיפרו על תחושת המחויבות שלו לארגון .

כינויו בלח"י היה "שאול".

אבל למאיר שלנו היה גם צד נוסף . הייתה לו נפש עדינה , נפש של אומן.

כשהיה בבית היה פורט על הפסנתר , מצייר וכותב ... כותב הרבה. מעולם לא שיתף אותנו בכתביו , זה התגלה לנו רק לאחר מותו. חבריו בלח"י סיפרו כי אחרי כל משימה היה הולך לחוף הים .שם אהב לשבת,לחשוב ולכתוב.

מאיר נפל בקרב בהיותו בן 22 , עלם צעיר .

המשפחה קבלה את הבשורה המרה , כאבה את הכאב והמשיכה בתפקוד היומיומי.

לא נשאלו שאלות , זו הגזרה ויש לקבלה !

פעם ,לחלק מכם שזוכרים , לא שאלו שאלות, לא דרשו לדעת מה קרה. פשוט המשיכו הלאה . כך גם היה אצלנו.השנים עברו ,כולנו  נישאנו , הקמנו משפחות , גידלנו ילדים

ויש לנו כבר נכדים.

אחי פסח פוני ,זכרו לברכה , שהיה סגן אלוף במילואים ,החליט לחפש ולחקור את נסיבות האירוע ,את הסיבות למוות ובעיקר ללמוד ולהכיר מחדש את אחינו מאיר שלימים הסתבר לנו

ש"רב הנסתר היה מן הגלוי".

במסגרת מחקריו נמצאו כתביו - שירים , יומנים , סיפורים ועוד.

עם מותו של אחי פסח ,החלטתי להמשיך את דרכו בחיפוש אחר אינפורמציה חדשה על נפילתו של מאיר ולהמשיך בהנצחתו  ובעיקר להביא את  כתביו ושיריו לאוזני קהל רב ומגוון.

גם היום , אני עדיין מגלה עוד ועוד על אחינו מאיר ובכל פעם דברים חדשים.

הניגודיות בדמותו של מאיר באה לידי ביטוי  בכינויו המחתרתי "שאול"

- לוחם כמו שאול המלך   ומשורר כמו שאול טשרניחובסקי. –

 

 

 

שיר שנכתב על ידי אחי מאיר  מספר חודשים לפני שנפל. אם תרצו .. זו אולי מאין צוואה.

אם אמות באחד הימים –

קברוני על שפת הים!

הקימו לי מצבת ענק של שיש

אל מול הטוהר של כחול שמים וים.

ואנא חרטו על מצבת השיש

את כל השגב וטוהר היופי:

גלים שקטים וגואים –

ועננים לבנים שטים.

ואחר כך חרטו בשחור אותיות :

" אחד שהלך אל הים......"

אך אנא , אל תשכחו לנטוע

את שני הברושים הכהים – האילמים

משני עברי המצבת.

 

אל מול גלים ורקיע גבוהים ....

ילחשו זה לזה הגלים הקטנים

יספרו זה לזה הגלים למצבת :

יסתודדו זה עם זה

ברושים ושמים.

והמצבת מידי – פעם – תספר לכולם :

על אחד שהלך אל הים

להקשיב אל הנצח      

הנצח הגדול

 

"עוד מעט נהפוך לשיר" - פרוייקט גלצ – הלחנת שירי נופלים 2010

אני לעצב/ מילים: מאיר פוני ז"ל   לחן : רות דולורס וייס
 
אני לָעֶצֶב 
אם יש בארץ אושר וגם עֶצֶב – 
אני רק לעצב
ואם יוגש לי יין בְּגָבִיע – 
הדיחוּהוּ
לי הבו כוס יְגוֹנים
וֶרֶד לי אם יִקָרֶה בַּדֶרך
עָדוּר בְּאושר וּבְיופי – 
חֵי נפשי, כי אֶרְמְסֶנוּ
בזעם ארמסנו
לא אשאיר מְתוֹם בו
ואתם אל תִשאלוני לְפֵשֶר כל אלה
אלוהים לא אמר לי
וַאֲני לא אדע
אולי זה שריד הוא 
של נפש אחת יְקָרָה
אשר לְקָחָה אלוהים ממני
אולי זהו פצע 
אשר לא יגליד עוֹלָמית 


 לצפיה - שיר אני לעצב

 

אתר יזכור

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים

 

UA-7010904
אתר הנצחה - אחים זוכרים