לנצח אחי
אתר עמותת "לנצח אחי" הוקם כהנצחה לזכרו של סגן אודי כהן ז"ל

ע"י אחותו רותי רונן
ממקימי העמותה

    

אלישע יוסף אחיהם של משה אלישע ז"ל ויעקב אלישע ז"ל

 

שוטר(שמ"ז) משה אלישע

בן אמה ואליהו

אח של יוסף אלישע

נפל ביום כ"ו בסיון תש"ח

3.7.1948

בן 19 בנופלו,   יהי זכרו ברוך

 

 

רב טוראי יעקב אלישע

בן אמה ואליהו

אח של יוסף אלישע

נפל ביום כ"ד באלול תשי"ד

22.9.1954

בן 28 בנופלו,   יהי זכרו ברוך

 

  

 

יוסף אלישע ,אחיהם של משה ויעקב בערב "אחים זוכרים לנצח" ( מאי 2014 )

 

ערב טוב למשפחת "לנצח אחי".

בתחילה אני רוצה להודות לכל המארגנים והמתנדבים על קיום ערב זיכרון זה עבור האחים והאחיות שחוו את הטראומה הקשה  באסון שפקד את משפחותיהם.

********

אני אלישע יוסף נולדתי בחודש מאי 1925 במושבה כפר תבור.

הורי אמה ואליהו אלישע זכרם לברכה , נולדו בארץ. אבי התנדב ולחם בגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה  ואמי בת למשפחת רבנים מצפת .

לאחר שנישאו, הם עברו לכפר תבור והיו בין מייסדי כפר תבור.

שם נולדנו.  היינו 6 אחים :- יחיאל הבכור יבדל לחיים ארוכים, אני השני, יעקב ומשה זכרם לברכה רם ואביבה הבת היחידה ובת הזקונים היקרה – יבדלו גם הם לחיים ארוכים.

בכפר תבור שנקראה אז מסחה לא היה חשמל לא היה מים בברזים לא היו כבישים. הכפר היה מוקף כפרים ערביים שלא הסתירו את איבתם למתיישבים היהודים.

תקופת ילדותינו זכורה לי כתקופה של התגוננות ושמירה בימים ובלילות לצד פיתוח ההתיישבות והחקלאות.

ילדותינו עברה בצל האיומים, ההסתות וניסיונות פגיעה ברכוש ובנפש.ערב ערב ליווינו בחרדה את יציאתו של אבי עם הרובה המוסתר לשמור על התושבים.

אחי משה בטרם  מלאו לו 18 שנים לפי החלטת המוסדות הלאומיים התגייס למשטרת המנדט.

אימי שהתאלמנה 4 שנים קודם לכן כשאבי נפטר ממחלה התנגדה לכך מאחר שנטלה על עצמה את האחריות לקן המשפחתי.אך משה שגדל עם על ערכי נתינה ,כפי שהתחנך בבית אבא, ניחן

מילדותו באומץ לב, מסירות ונחישות  היה איש עקרונות עקשן לדרכו התגייס סיים קורס שוטרים בירושלים בהצלחה והוצב לשרת במשטרת חיפה.

באותה תקופה ,טרם קום המדינה,היחידים שהורשו לנוע עם נשק באופן גלוי היו השוטרים שגויסו מטעם ההגנה למשטרת המנדט ולמשטרת היישובים העבריים.

משה וחבריו העבירו בסתר נשק ממקום למקום,לפי הוראות ההגנה ועשו זאת  במסירות ותוך סיכון רב למרות הפיקוח של בלשי השלטון הבריטי.

פעילויות רבות של ההגנה צלחו הודות לפעילותם המסורה של השוטרים באותה העת.

את חג הפסח בתש"ח חגגנו כל האחים בבית,למרות שרובינו היו מגויסים למאבק נגד המתפרעים הערבים.

שבועות ספורים לאחר מכן בכ"ה בסיוון תש"ח נפל משה בעת מילוי תפקידו בעיר שכה אהב ונילחם לשחרורה  - העיר חיפה.

ההודעה על נפילתו נמסרה לאימי שהייתה בכפר תבור.רק היא ואחותי היו שם.

אנחנו ארבעת האחים נלחמנו ביחידות שונות במלחמת השחרור –

יחיאל,נלחם בחטיבת "אלכסנדרוני",אני בחטיבת "כרמלי" יעקב בחטיבת "הנגב" ב"שועלי שמשון" ורם בחטיבת הגליל.

באותה עת הייתי בעיצומם של הקרבות לשחרור הגליל, שימשתי כמפקד מחלקה בפלוגה של דב ירמיה. לא היה כל קשר עם המשפחה. את הידיעה המרה מסרו לרעייתי .גרנו אז בקיבוץ "החותרים". אשתי נסעה יחד עם מזכיר הקיבוץ לחפש אותי בכפרים שבין עכו לנצרת

זה היה קו ההתקדמות של הגדוד.

כשמצאו אותי אמרו לי כי - אחי משה נפצע קשה ואני חייב לחזור הביתה  ולעודד את אמא שנמצאת לידו בחיפה.מסרתי את הפיקוד לסגני באישורו של המ.פ. בהבטחה שאני חוזר

למחרת.  בנסיעה בדרך לחיפה הם הודיעו לי כי הוא נפטר.

הכאב,הצער והיגון היה רב  על אובדן האח האהוב. היינו קשורים מאד האחד לשני.

מיד לאחר טקס הקבורה חזרתי למחלקה להמשך הלחימה.

שבעה לא ישבתי. כפי שהבטחתי למפקדי חזרתי מיד.

תקופה קצרה לאחר מותו של משה עברו אימי ואביבה לחיפה.אמי בחרה לגור סמוך לבית העלמין ומידי שבוע הייתה פוקדת את קברו.כל אחד שב הביתה עם הכאב והצלקות שלו.

***********

את אשתי מסייה הכרתי במסגרת השירות שלנו בפלמ"ח בקיבוץ נען.

נישאנו בשנת 1948 ועברנו לגור בקיבוץ החותרים והיינו מבין מקימי הקיבוץ.אחרי מלחמת השחרור חזרתי לקיבוץ והתחלתי ב"שגרת החיים".

יעקב שהיה לוחם נועז ואיש אדמה בנשמתו חזר למשק ביבנאל נשא את רעייתו בת עמי ושיקם את המשק. רם ויחיאל התקבלו כחברי אגד ואביבה גדלה והתגייסה לחיל הים.

השגרה הזאת הופרה באכזריות רבה ביום כ"ד באלול תשי"ד 13.9.1954

עם הודעת קצין העיר חיפה על נפילתו של אחינו יעקב זכרו לברכה שבר גדול ואבל כבד פקד את המשפחה.

יעקב התגייס לשירותי המודיעין לבקשתם של בכירי מערכת המודיעין.

פעולותיו היו מעבר לקווי הגבול. פעולותיו שעד היום אי אפשר לספר  עליהן אבל זכו לתשבוחות ממפקדיו וחסכו הרבה קורבנות.

באחת הפגישות שנקבעו עם משת"פים הגיע יעקב עם מפקד האזור לשער הגולן.

כשהגיעו לפגישה ,המשת"פים רצחו אותו ופצעו את מפקד האזור שהצליח לברוח לקיבוץ ולהזעיק עזרה.

בנו נולד חודש לאחר מותו ונקרא יעקב על שם אביו. יעקב הבן הקים משפחה וחי כיום בכפר יונה.

בנו שהוא נכדו של יעקב אחי זכרו לברכה משרת כיום ביחידת המודיעין בה שרת סבו.

השבר היה נורא וגדול מנשוא.השכול היכה בנו פעמיים וכיבה את האור במשפחה שלנו.

אמא שהתאלמנה בשנות ה-40 לחייה ושכלה שני בנים חיה בתחושת חוסר אונים ואי יכולת להשלים עם האובדן. כולנו גם האחים והאחיות נמנענו מלהשתתף באירועים בהם הייתה שמץ של שמחה. תחושת החוסר, הריקנות והצער מלווה אותנו עד היום הזה.

רוצחיו של יעקב נתפסו ב – 1967 וחוסלו .

למרות זאת חסרונם של האחים מלווה אותנו יום יום.

הם קבורים האחד סמוך לשני בבית העלמין בחיפה. ולידם גם אמא שלנו.

********

עברו כבר 66 שנים לנפילתו של משה זכרו לברכה ו- 60 שנה לנפילתו של יעקב זכרו לברכה.

אנחנו האחים בגרנו ,הקמנו משפחות נולדו לנו ילדים ,נכדים ונינים.

זאת העוצמה והאמונה בהמשכיות.

אבל הזמן לא משכיח את הכאב והצער על האובדן.

אובדן שהותיר בליבנו "חור שחור" שמלווה אותנו יום יום.  כאב שמלווה אותנו לאורך כל דרכינו.

כשנפלו החללים בשנים הראשונות להקמת המדינה, עם כל הכאב, הייתה תחושה שהמחיר הכבד הוא תוצאה של - אין ברירה.

הייתה לנו תקווה שישרור שלום,שהבנים , הנכדים והנינים יחיו במדינה שבה שלום ורווחה ולא יקראו עוד למלחמה.

לצערנו אין שלום וגם בעתיד הקרוב נחיה על חרבנו.

לשמחתנו יש לנו מדינה פורחת ומשגשגת.

אנו ואלה שאחריה חייבים לשמור עליה ובד בבד לחתור לשלום עם שכנינו.

זכותנו לחיות ולהיות "ככל העמים".

אני רוצה שוב להודות למארגנים ולחברים בעמותת "לנצח אחי" על

שמאפשרים לנו להפיח את הערגה והגעגועים לאותם אחים יקרים

שכבר לא איתנו.

יהי זכרם ברוך!

 

 לזכרו  משה אלישע

 

המרכז למורשת המודיעין -יעקב אלישע

 

אתר יזכור יעקב אלישע

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים

 

UA-7010904
אתר הנצחה - אחים זוכרים